יום א', כח’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  אודות  |  נושאי תפקידים  |  חדשות  |  תזונה ותרבות ספורט  |  קבוצות  |  לו"ז ונהלים  |  גלריה  |  מגזין  |  ביה"ס לכדורגל  |  הצטרף לרשימת תפוצה  |  צור קשר  
 
 
 
כאשר הבינה ההתאחדות הבלגית שהכדורגל שלה בבעיה רצינית, היא הכינה תכנית אב לבניה מחדש של מבנה הכדורגל דרך אקדמיות לנוער, שיטת משחק אחידה מגיל הילדים ושילוב בני מהגרים ופליטים. את התוצאות רואים בשנים האחרונות עם עלייתו של דור זהב הכולל את עדן הזאר, רומלו לוקאקו, וינסנט קומפני, טיבו קורטואה ועוד.
15:39 (20/07/14) מח' הנוער הפועל פ"ת

הגארדיאן מאנגלית: אבי דולמן לא כל מה שמייקל סבלון מתכנן יוצא לפועל. במונדיאל איטליה 90' הוא היה חלק מצוות האימון של נבחרת בלגיה, וכמה דקות לפני תום ההארכה בשלב שמינית הגמר מול אנגליה הוא הרכיב את רשימת הבועטים בקרב בעיטות ההכרעה מ-11 מטר. הוא רק סיים לרשום את שמות השחקנים כאשר דייוויד פלאט, באחת מאותם משחקים שנכנסו לפנתאון של הגביע העולמי, הבקיע שער מדהים לרשתו של מישל פרודום בדקה ה-120. "זה היה גול מדהים של פלאט. אבל הייתי כל כך מאוכזב" מספר סבלון. "העפתי ממני את הרשימה לכל הרוחות". עשור לאחר מכן, סבלון החל להרכיב רשימה חדשה, והפעם במטרה לבצע מהפכה בכדורגל הבלגי במסגרת תפקידו כמנהל הטכני של ההתאחדות לכדורגל הבלגית. במשרדו במטה ההתאחדות בבריסל, הוא מציג בגאווה את הטיוטה המקורית של התכנית מספטמבר 2006 עם הכותרת "חזון עיצוב הכדורגל הבלגי". הוא מחייך כשנשאל האם צפה שבלגיה תהיה אחת משש הפייבוריטיות באליפות העולם הנוכחית: "ממש לא", הוא עונה. נסיקתה של בלגיה למעמד אחת המדינות החזקות בעולם הכדורגל עלה על כל הציפיות. מדינה בעלת אוכלוסייה של 11 מיליון תושבים בלבד ו-34 מועדונים מקצועניים בשתי ליגות ייצרה את - ואין מחלוקת לגבי ההגדרה הזו בבלגיה של מאגר הכישרונות הנוכחי שלהם –דור הזהב הבלגי. סגל השחקנים שהרכיב המאמן מרק וילמוטס לקראת המונדיאל היה עמוס בכוכבים, שחקנים שהיו מעורבים בעסקאות העברה בסכומים של מאות מיליוני אירו וברב המקרים משתייכים למועדונים של הפרמייר ליג. זוהי גם קבוצת שחקנים שעוד תלך יחד תקופה ארוכה – כולם מלבד ששה הם בני 27 ומטה. השחקן היחידי שנמצא בשנות ה-30 לחייו הוא דניאל ואן-בויטן, מגנה של באיירן מינכן. קו פרשת המים מבחינת ההתאחדות לכדורגל הבלגית היה הדחתה של הנבחרת בשלב הבתים במוקדמות מונדיאל 98' בצרפת. בוב ברויאס, שאימן את בכל קבוצות הגיל של הנבחרות הצעירות והיה שותף ליצירת החזון של סבלון מספר ש"לא הייתה שום תכנית פעולה אחידה לקידום הנוער" באותה עת. הוא נזכר ב-30 מאמנים שונים שנאספו מהחלקים דוברי ההולנדית והצרפתית של המדינה שנפגשו כדי לדון בשינוי בגישה. הכישרון הגדול ביותר: עדן הזאר "צריך להבין שבסוף שנות ה-90 כולם שחקו באותו מודל, לפעמים עם בלם אחורי, ב-2-4-4, ואפילו 2-5-3, השגנו הצלחות יחסיות עם הנבחרת מפני שהיא שיחקה בצורה מאד מאורגנת, אבל במשחק הגנתי שחושב בעיקר על משחק של התקפות נגד" מתאר ברויאס. בהולכם בעקבות פילוסופיית הכדורגל ושיטות האימון של שכנותיה מצפון ודרום – צרפת והולנד, כמו גם מועדונים כאיאקס וברצלונה, הציעו ברויאס והעמיתים שלו שכל קבוצות הנוער בבלגיה ישחקו בשיטת 3-3-4 הדבר הראשון שיש לבנות הוא מודל חדש לגמרי של השחקן הבלגי. "זה היה מאמץ עצום אבל אנחנו האמנו ששיטת ה-3-3-4 הייתה סביבת הלימוד הטובה ביותר בשעתה" , נזכר ברויאס, "הבנו שאנחנו צריכים לפתח טכניקות כדרור והחזקה בכדור ושלב החזון הוא משחק של אחד על אחד. הבנו אז שכשילד רוצה להתחיל לשחק כדורגל, אנחנו חייבים לתת לו לעשות דריבל כמו שצריך ולתת לו לשחק חופשי". בזמן שסבלון תפס פיקוד כמנהל הטכני בפועל בשנת 2001 הייתה כבר פילוסופית משחק אבל עדיין ללא ארגון מסודר. סבלון בנה ארגון ומנגנון משומנים. גם הצטרפותו תוזמנה באופן מחושב: באותה עת בדיוק אירחה בלגיה (יחד עם הולנד) את יורו 2000 והשכילה להשיג רווח כספי מהטורניר למרות ששיחקה גרוע. סבלון וידא שחלק מהרווחים יושקע בפיתוח הנוער. מרכז לאומי לכדורגל חדש נבנה בפרברי בריסל. מספר המאמנים שעברו קורס מדריכים (הדרגה הראשון בסולם הכשרת המאמנים) עלה במאות אחוזים אחרי שהוא הוצע בחינם. חברת בת של אוניברסיטת בריסל מונתה לבצע מחקר בוחן ובקרה על כל מחלקת נוער במדינה ולהציג את המלצותיה. במקביל, סבלון מינה צוות מאוניברסיטת לובן לבצע מחקר מקיף על כדורגל הנוער בבלגיה, מחקר שכלל צילום והסרטה של 1500 משחקים בכל גילאי הילדים ונוער. הוא עבד אופן צמוד ולאורך זמן עם המועדונים ומנהלי האקדמיות לנוער, כולל פגישות קבועות שמטרתן הייתה להחליף דעות ולעודד אותם לתרום למאמצי השינוי שהוא הוביל, אבל לא כולם השתכנעו. "תוצאות המחקר היוו נקודת תפנית", אומר סבלון. "זוהי הסיבה שהתחלנו את כל הספור עם ניתוח מדעי. אם היינו רק מספרים למועדונים שהילדים בני 8-9 נוגעים פעמיים וחצי בכדור במשחק של שעה הם לא היו מאמינים לנו, ואני מדבר על אנשים שמבינים כדורגל, אבל היו לנו מספרים והוכחות מצולמות. מי שערך את הניתוח היה וורנר הלסן, שהיה שחקן ומאמן כדורגל בזמנו. פרופסור באוניברסיטה, אבל איש כדורגל אמיתי". מישל סבלון היה חלק מצוות האימון באיטליה 90' אחד הממצאים במחקר היה שניתן דגש רב מדי על תוצאות ועל ניצחונות ופחות מדי על פיתוח. היו גם הוכחות שתמכו בתאוריה של ההתאחדות שמשחקים במגרשים קטנים של 2 נגד 2, 5 נגד 5 ו-8 נגד 8 הם הטובים ביותר לפיתוח המיומנויות של דריבל ומסירות אלכסון שהיו במרכז פילוסופית המשחק של ה-3-3-4. סבלון הכין והפיץ יותר ממאה מצגות, הסברים וסרטי וידאו ולאחר מכן הגיע לכל המועדונים כדי להעביר סדנא של 4 שעות למאמני הקבוצות הצעירות במגרש. הוא וידא שלא יהיו דירוגי טבלאות אצל הילדים כשהדגש הוא תמיד לוודא שהעדיפות העליונה הוא הפיתוח של השחקן עצמו. לסבלון הייתה גם אופוזיציה חזקה בתוך ההתאחדות לכדורגל. "בתור המנהל הטכני של ההתאחדות והאחראי לכל הנבחרות יישמתי את שיטת ה-3-3-4 בכולן, שנה אחר שנה. כשהפסדנו במשחקים אנשים ביקרו אותי על השינוי ה'לא מוצלח', אבל הצלחתי לשכנע את ראשי ההתאחדות בנכונות השיטה. כמה מהם עדיין ביקרו אותי בחריפות על כך שאני שם דגש יותר על השיטה מאשר על התוצאות, ועל כך עניתי להם: אתם צודקים לחלוטין!". למרות שעדן הזאר, תומס וורמאלן ויאן וורטונגן עזבו את בלגיה בשנות העשרה שלהם ועברו לליגות חזקות יותר, להתאחדות הכדורגל הבלגית הייתה השפעה מכרעת על עיצוב שחקני העלית שלה. יוזמה משותפת של ההתאחדות ומשרד הספורט של ממשלת בלגיה הביאה להקמתם של שמונה בתי ספר אזוריים בין 1998-2002 במטרה לספק לשחקנים המוכשרים ביותר בגילאי 14-18 הכשרה משלימה בנוסף להכשרה הרגילה שלהם. את האימונים הללו – ארבעה אימונים שבועיים בני שעתיים כ"א - העבירו מאמנים מיוחדים שהוכשרו ע"י ההתאחדות. שמונת בתי הספר האזוריים הללו החליפו את בית הספר למחוננים היחיד שהיה עד כה ואפשרו לילדים ולנערים להתאמן ארבע פעמים בשבוע ועדיין לחזור הביתה כל יום. כל זה אומר שהשחקנים הנבחרים קבלו הכשרה כפולה בכמות ובאיכות. בכל הקשור לשיעור ההצלחה הרי ששבעה משחקני הסגל הבלגי למונדיאל – טיבו קורטואה, דריס מרטנס, קווין דה ברוין, מוסא דמבלה, סטיבן דפור, אקסל ויטסל ונאסר חלדי – באו מהשיטה הזו שהועתקה בהמשך ע"י המועדונים שעבדו כך עם שחקנים מבתי ספר מקומיים. יאן קינדרמנס מספק לנו הצצה לאחד משני בתי הספר המיוחדים שהקימה אנדרלכט בבריסל לשימוש פרויקט 'הכישרונות הסגולים' כפי שהם קוראים לו. הם נוסדו ב-2007 ובין בוגריו נמצא בין היתר גם רומלו לוקאקו. קינדרמנס שמשמש כמנהל מח' הנוער של אנדרלכט, מספר ששלושת ימי האימון השבועיים בני השעה שהוקדשו בלעדית לשיפור היכולות הטכניות של השחקנים עשו הבדל גדול. רומלו לוקאקו צמח מתוך פרויקט 'הכישרונות הסגולים' "מאד רציתי להשיג שעות נוספות לפיתוח שחקנים צעירים" הוא מספר, "כשלקחנו את לוקאקו הוא היה בן 13, שחקן טוב אבל חסר מיומנויות טכניות כמו שצריך, ולכן היינו צריכים ללטש אותו". כל זאת לא בא על חשבון החינוך של השחקנים הצעירים. שחקנים שישנה ירידה בציוניהם אינם מורשים להתאמן ולשחק עד שמושג שיפור מוכח בביצועיהם בביה"ס. "לאנדרלכט ישנה חובה אזרחית מעבר לרצון לגדל עוד וינסנט קומפני או רומלו לוקאקו" אומר קינדרמנס. "כמה מתוך 220 השחקנים שיש לנו במחלקה, מגיל 6 עד 20 יממשו את החלום שלהם ויהפכו לשחקנים מקצוענים? עשרה אחוז לכל היותר. מי שלא מקצוען יאמר אולי שזו לא הבעיה שלו, אבל אני אומר שזו כן הבעיה שלי. אנחנו אומרים לשחקנים שמי שלא יגיע להיות מקצוען בגלל פציעה, חוסר אמונה ובטחון עצמי, בעיות משפחה וכד', לפחות יזכה אצלנו ללימודי בגרות נלאים שיתנו להם את הזדמנות למצוא עבודה ולהיות בני אדם". למרות שקינדרמנס משבח את עבודתו של סבלון הוא מדגיש שאנדרלכט – כמו שיחזרו ויאמרו גם בגנק – "לא מבצעת בצורה עיוורת אחרי כל מה שההתאחדות מבקשת מאתנו". כדוגמא מציין קינדרמנס שבקבוצות עד גיל 14 אנדרלכט משחקת בשיטת 3-4-3 ולא ב- 4-3-3 המועדפת על ההתאחדות. ההסבר שלו: "בכל משחק אנחנו מנסים להשיג 70% אחזקת כדור, זאת אומרת שאם אתה מתכוון לשחק עם ארבעה מגנים, העבודה שלהם מגיל צעיר נוחה מדי, לכן אנחנו משחקים על שלושה מגנים מגיל צעיר כדי להרגיל אותם ללחץ". המחויבות שלו מוחלטת לפיתוח שחקני כדורגל במובן הטהור ביותר. "באנדרלכט אנחנו אוסרים על תקולים בקבוצות עד גיל 21. מותר לך לצפות או ליירט. המניע העיקרי שלנו הוא לפתח שחקני כדורגל טכניים. אני רוצה לחנך את השחקנים שישאלו את עצמם: 'מתי עלי לצפות לכדור? לאיפה הכי כדאי לי לזוז וליירט אותו?' אני רוצה לפתח שחקני כדורגל אינטליגנטים, לא קצבים!". הוא היה רוצה גם להחזיק אצלו את הכוכבים הצעירים שלו כמה שיותר – דבר שהופך להיות קשה יותר משנה לשנה, כאשר מועדונים גדולים, בעיקר מאנגליה, מנסים להחתים את הכישרונות בגילאים יורדים והולכים. הדאגה היא לא רק למועדון שמפסיד את השחקן אלא גם להשלכות ארוכות הטווח על הנבחרת שמכישרונותיה העתידיים נמנעת האפשרות לשחק בקבוצות ליגה ראשונה מגיל צעיר. "באנדרלכט שואפים להיות מקפצה לאירופה עבור שחקנים צעירים, אבל מבקשים רק דבר אחד: תנו לנו לחנך", אומר קינדרמנס. "תנו לנו שנה, שנתיים או שלוש שנים של גמול לעבודה שלנו לפני שהצעירים עוזבים, ובטח לא לפני גיל 14-15 מפני שאני חושב ששחקן בגיל הזה לוקח סיכון גדול מדי". "לא מזמן הפסדנו שחקן צעיר, איסמעיל אזאווי. הצענו לו חוזה לשלוש שנים בגיל 16. ההרגשה שלי היתה שהוא יקבל אותה, אבל אבא שלו בסוף החליט שיעבור מיד לטוטנהאם. "הבעיה היום עם השחקנים הצעירים היא שהם לא מסוגלים להתאפק...כשאני רואה את עדנן ינוזאי במנצ'סטר יונייטד, צ'רלי מוסונדה בצ'לסי, מתיאס בוסרטס בסיטי ואזאווי בטוטנהאם, אני חושש שאם כל שנה נפסיד שניים שלושה שחקנים מהאקדמיה שלנו, אנחנו נעבוד קשה ולא נרוויח כלום מהעניין". "הפיצוי שאנחנו מקבלים קטן. עבור ינוזאי קיבלנו 550,000 אירו, לפי חוקי אופ"א, ולמעשה מנצ'סטר יונייטד שילמה לנו יותר מכפי שהיתה צריכה כי היא הבינה שהיא מקבלת כשרון ענק. מנהלים במועדון אמרו לי אז 'יופי של סכום עבור ילד בן 16', אבל מה יהיה שוויו אם הוא ישחק תוך שנה שנתיים ב-11 של מנצ'סטר? היום היינו מקבלים אולי פי 40 או 50 ממה שקבלנו אז". רולנד ברוגלמנס שעבד 25 שנה באקדמיה של גנק מסכים עם כך. במסדרון האקדמיה של גנק ישנם תמונות של הכישרונות הצעירים, וביניהם שלושה שחקנים ששחקו לא מזמן בטורניר המונדיאל – דפור, דה ברויין וטיבו קורטואה. עוד כשרון ענק, סיבה שרייברס, חלוץ כשרוני בן 17 הוא הבא בתור. ברוגלמנס מתוסכל: "אין לנו מה לעשות כשילד מקבל הצעה מאנגליה. אנחנו מנסים לשכנע אותם שיישארו לפחות עד גיל 18 ויעשו בגרות לפני שהם עוזבים, אבל לא מעט בני 16 עוזבים בגלל הכסף הגדול שמדרבן את ההורים משקבלים 100,000 אירו לשנה במקום 10,000 אירו שאנחנו יכולים לשלם". המועדונים בבלגיה מודאגים מרכישת הצעירים שלהם ע"י מועדוני עילית באנגליה שכונת המצוקה דרואקשה במבואותיה הצפוניים של ליאז' מספקת עוד נדבך לספור ההצלחה של הכדורגל הבלגי, כזה שרבים משוכנעים בהשפעה הגדולה שיש לו על עתיד הנבחרת הלאומית. הרושם הראשוני שמותירה השכונה עגום למדי; מבנים מכוערים, רחובות מלוכלכים, בניינים נטושים והרוסים וערימות זבל בשטח פתוח שבו קבוצת נערים מקומיים משחקת כדורגל.השכונה מאוכלסת בעיקר במהגרים, ענייה בהשקעות, אחוז פשע גבוה וללא עתיד לתושביה – מלבד מכדורגל. השטח הפתוח במרכז השכונה שבו מתרוצצים ילדים הוא אותו שטח שבו גדלו כריסטיאן בנטקה, אקסל ויטסל וזכריה באקאלי. כל השלושה משחקים עבור נבחרת בלגיה. לכל השלושה שורשים מעורבים כמו לרבים מהשחקנים ששחקו בנבחרת במונדיאל האחרון בברזיל. השחקנים ההלו מהווים השראה לילדים ברחובות. ילדים בשכונת המצוקה שהצמיחה כוכבים גדולים "לא קל פה לילדים." מספר קיסמט אריס, עובד סוציאלי במקום. "הם לא מקבלים את אותה ההזדמנות כמו אחרים וזו הסיבה שהם כ"כ גאים בנבחרת שלנו מפני שהם גם מתקבלים כאזרחים בלגים שווים והם רואים אנשים כמוהם משחקים עבור הנבחרת הלאומית. זה לא היה המצב לפני כמה שנים. אתה רואה היום הרבה נערים ממשפחות מהגרים ופליטים משחקים בנבחרות הצעירות של בלגיה". מומחים רבים בבלגיה ומחוצה לה מציינים שבלגיה עוד תשיג יותר מההעפלה למונדיאל, הגעה לשלב רבע הגמר ושיקום הגאווה הלאומית לאחר 12 שנים שחונות ברמה הבינלאומית. אין עוררין לגבי ההתקדמות המרשימה שלה, ומעבר לכך, הבסיס האיתן עוד יקדם אותה להישגים גדולים יותר. ברזיל היא כנראה רק ההתחלה.

 
 

11:40 (19/04/14) מח' הנוער הפועל פ"ת
גיא רוזנצויג, המנהל המקצועי של מח' הנוער יצג את מח' הנוער בהשתלמות שנערכה במסגרת פרויקט של אופ"א ושל ההתאחדות לכדורגל בישראל בשיתוף עם הפעילות המקצועית של אגף ההדרכה והנוער שלה לקידום מחלקות הנוער בישראל ומספר לנו כיצד ייושמו השיעורים בהפועל.
ארגנטינה היא היצואנית הגדולה בעולם לכשרונות צעירים המגיעים לליגות הבכירות באירופה. מה הסוד של טיפוח הנוער בארגנטינה, מה מקומו של מערך הסקאוטינג המפותח שלהם, כיצד החזון של חוסה פקרמן הצעיד את הנוער הארגנטיני למה שהוא היום?
 
>
חדשות
מגזין
נושאי תפקידים
קבוצות מח' הנוער
ביה"ס לכדורגל
אודות
נוער עולם
תרבות, תזונה ובריאות כדורגל
לו"ז ונהלים
עונות קודמות






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS